איך לחשב את ימי הביוץ ?

כדי להרות יש לאפשר לביצית בשלה ולזרע להיפגש, כלומר צריך לקיים יחסי מין בזמן שיש ביוץ. אפשר כמובן לקיים יחסים גם בכל זמן אחר של המחזור החודשי, אולם אם לא מתקיים משגל בזמן הנכון - לא ייווצר הריון. לשם כך יש לדעת מתי מתרחש הביוץ.

אורך המחזור החודשי

המחזור החודשי הוא בעצם מספר הימים שבין וסת אחת לשנייה ( אמנם בשפת היומיום משתמשים במלה "מחזור" כשמתכוונים לדימום הווסת, אבל אנחנו נשתדל להפריד בין שני המונחים ). אצל רוב הנשים המחזור החודשי אכן נמשך פחות או יותר חודש ימים, כלומר בין 21 ל- 35 ימים. את הספירה מתחילים מהיום הראשון של דימום הווסת: אם, לדוגמא, מהיום הראשון של הווסת ועד יום תחילת הווסת הבאה ספרת 26 ימים – זהו אורך המחזור החודשי שלך.

זמן הביוץ

הביוץ מתרחש בערך באמצע המחזור החודשי, בדרך כלל בין 11 ל- 14 ימים לפני הווסת הבאה. מכיוון שזרע הגבר יכול לשרוד כמה ימים בתוך גוף האשה, הרי שכדי להרות צריך לקיים יחסי מין, לפחות אחת ליומיים, בין היום השביעי ליום ה- 17 של המחזור החודשי. זאת, אגב, הסיבה ששיטת "הימים הבטוחים" להימנעות מכניסה להריון נכשלת בהרבה מקרים.

אם, למשל, קיימתם יחסי מין שבוע לאחר תחילת הווסת, והזרע החזיק מעמד חמישה ימים, והביוץ. התרחש ביום ה- 12 למחזור - הרי שהתקיים מפגש בין הזרע לביצית ועוד הריון לא מתוכנן יצא לדרכו...

לרוב הנשים יש מחזור ביוץ סדיר, אבל גם עם מחזור לא סדיר אפשר להיכנס להריון, בדרך כלל. סדרו של המחזור החודשי יכול להשתבש כשהאשה לאחר לידה, או אם היא במתח נפשי, או בשל הרגלי אכילה לקויים באופן קיצוני, נסיעות או מחלה.

ערכה ביתית לחיזוי מועד הביוץ

קיימות ערכות ביתיות לחיזוי הביוץ, שפועלות בדומה לערכות הביתיות לבדיקת הריון. במקרה זה נבדקת עליית ההורמון :LH 24 שעות לאחר עלייתו חל בדרך כלל ביוץ.

שינויים פיזיולוגיים במהלך זמן הביוץ

דרך נוספת לדעת את זמן הביוץ היא להיות מודעת לשינויים פיזיולוגיים מסוימים שמתרחשים סביב ימי הביוץ. לא את כל השינויים ניתן לחוש, ונשים רבות לא חשות בשום שינוי כלל, אולם תמיד טוב לדעת מהם הסימנים להתרחשות הפנימית בגופנו:

• שינויים בחום הגוף

  את המחזור החודשי אפשר לחלק מבחינת חום הגוף לשלושה שלבים:

  1. השלב הראשון - מקבלת הווסת ועד לתחילת הביוץ. זמן זה אינו קבוע, ותלוי באם המחזור החודשי סדיר או לא.
  2. השלב השני - בעת הביוץ.
  3. השלב השלישי - מאחרי הביוץ ועד לקבלת הווסת.

בשלב הראשון חום הגוף נמוך ונע בין 36.0 ל- 36.6 מעלות צלזיוס. בעת הביוץ מסתמנת ירידה קלה בחום, ויום-יומיים לאחר מכן החום עולה בהדרגה לערכים שבין 36.7 ל- 37.0 מעלות. שלב זה מצביע בדרך כלל על מצב שלאחר ביוץ: העלייה בחום מתרחשת כתוצאה מההורמון פרוגסטרון, אשר מופרש מהשחלה לאחר הביוץ. כלומר, אם הביוץ תקין אפשר להבחין בשני מצבים עיקריים: חום נמוך עד לביוץ וחום גבוה יותר אחריו.

המונח הרפואי למצב זה הוא עקומת חום ביפאזית, כלומר עקומת חום בעלת שני מצבים. את החום יש למדוד בבוקר, לאחר ההתעוררות, לפני הקימה מהמיטה. אפשר לקבל טבלת מדידות אצל רופא נשים או בטיפת חלב.

• הפרשה מהנרתיק

  הפתח בצוואר הרחם סגור בדרך כלל על ידי ריר צמיגי, כמעין גומי לעיסה. כך נחסם מעבר חופשי של חידקים דרך הנרתיק לצוואר הרחם, לחלל הרחם, לחצוצרות ואל תוך חלל הבטן. מצב שבו תעלת צוואר הרחם פתוחה כל החודש יכול לגרום לזיהום חמור. רק סביב מועד הביוץ, שבו אמורה להתרחש ההפריה, משתנה הריר בצוואר הרחם, והופך נוזלי: זאת על מנת שתתאפשר חדירת הזרע בקלות דרך צוואר הרחם לחלל הרחם ומשם לחצוצרות - והביצית תופרה.

  בימים אלה האשה עשויה להרגיש בהפרשה מימית מהנרתיק. עם סיום תהליך ההפריה הריר נהיה שוב צמיגי, ההפרשה המימית מסתיימת וצוואר הרחם חסום מחדש לחידקים.

• מיחושים הורמונליים

  השינויים ההורמונליים המתחוללים בעת הביוץ, בעקבות הפרשות מוגברות של אסטרוגן ופרוגסטרון, עשויים לגרום לכאבים ולאי נוחות בצידי הבטן. לא כל הנשים מרגישות זאת, ויש
  נשים שמרגישות את הכאבים רק לפני הביוץ. יש נשים - שוב,לא כולן - שבדומה לתסמונת הקדם וסתית נתונות גם בעת הביוץ למצבי רוח משתנים, וסובלות מעצבנות ותחושת אי נוחות, מכאבי גב, מכאבי ראש, ממתיחות בשדיים, מתחושת מלאות בבטן, משינויים בעור או מעלייה במשקל.

• כאבי ביוץ

  כאבי הביוץ נובעים מכך שהביצית הפורצת את דופן הזקיק גורמת לדימום מאזור זה. כאשר דם בא במגע עם דופן הבטן, חלק מהנשים מרגישות בכאב.