איך תתמודדו עם לידת פג?

אם תינוקכם נולד פג, סביר להניח שמלבד הדאגה לבריאותו אתם חשים היטב את הניתוק הכואב ממנו ואת הרצון להחזיקו, לטפל בו ולאמצו אליכם. ייתכן שאתם מרגישים מאוכזבים או אשמים שהלידה לא התנהלה כפי שקיוויתם; תינוקכם נראה קטן מדי ושונה מתינוקות שנולדו במועד, ואתם אולי חוששים שמא לא תדעו איך לטפל בו.

החשש לחיי התינוק והתחושות הקשות שמלוות לפעמים את בואו לעולם יכולים לעתים לפגוע בהתקשרות של ההורים אליו; החרדה יכולה להוביל לתחושת חוסר אונים ואף לפחד להיקשר לתינוק, כמנגנון הגנה בפני אכזבה נוספת, כלומר איבוד התינוק.

הצורך ההדדי במגע

כדאי לדעת שמחקרים הוכיחו כי המגע הרצוף עם הפג והטיפול בו בעת שהייתו במחלקת הפגים עוזרים להורים להתמודד עם תחושות האכזבה והצער ומאפשרים להם להביע את אהבתם על
ידי ליטוף, חיבוק והחזקה. הטיפול עוזר להורים להכיר את תינוקם ואת צרכיו השונים, ויש עדויות לכך שהמגע בין ההורים לתינוק שנולד פג מעודד את עלייתו במשקל, גורם להתפתחות מהירה יותר של מערכת העיכול שלו ומפחית את הסיכוי לדום לב.

חשוב שתזכרו שיש לכם חלק חשוב בהתפתחותו של תינוקכם ובהסתגלותו לחיים שמחוץ לרחם. הדבר תלוי בין היתר במידת נכונותכם להכיר בקשיים שמלווים את הטיפול בו.

איך להקל על עצמכם ?

1. בקשו לראות את תינוקכם כמה שיותר מהר אחרי הלידה, עזרו לצוות בטיפול בו, שבו ליד האינקובטור, הביטו בו ודברו אליו. אפשר לגעת בו וללטף את גופו מבעד לפתחים, ולעתים
   מאפשרים להוציא אותו מהאינקובטור ולהחזיקו גם לפני שהגיע למשקל המאפשר לו לשמור על חום גופו. אז תוכלו להחזיקו על הידיים ולחממו בחום גופכם, להרגיש את נשימותיו ולדבר
   אליו. אל תעשו זאת אם אתם מנוזלים או משתעלים, כמובן.
2. התעדכנו כל הזמן לגבי מצבו והתפתחותו של תינוקכם, ושאלו את הרופאים/ות כל שאלה המטרידה אתכם.
3. האמא תתבקש לשאוב חלב משדיה ולאוגרו בבקבוקים סטריליים. שאיבת חלב אם מאפשרת לך לדאוג להתפתחותו התקינה של התינוק, וגורמת לשדיים להמשיך לייצר חלב. השאיבה עצמה אינה תמיד חוויה נעימה, אך נסי להיעזר במחשבה שאת עושה זאת למען היצור הקטנטן שזקוק לחלב שלך, ושהשאיבה תאפשר לך לנסות להיניקו כשמצבו יאפשר זאת וגילו יתאים. כשתוכלי להוציאו מהאינקובטור להיניק, זכרי לרחוץ ידיים, לעטוף אותו היטב ולהשתמש במסיכה אם את מנוזלת.

מתחים רגשיים

הורים שנמצאים יום-יום עם תינוקם במחלקת הפגים נתונים למתח רב הנובע מהדאגה לשלומו. לעתים הם חשים תסכול וחוסר אונים על שאין ביכולתם לעשות יותר למען תינוקם, ועלולים להפנות את תחושותיהם הקשות אחד כלפי השני או כלפי הצוות הרפואי.

אם אתם מרגישים שקשה לכם להתמודד, חשוב שתנסו לדבר, לשתף, לשאוב עידוד ממי שאפשר. מותר להודות שקשה ומלחיץ, ולבקש עזרה - מבני המשפחה, מחברים, ממטפל/ת מקצועי/ת. ברוב הפגיות קיימת מערכת סיוע הכוללת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.

הקלה מצד בתי החולים בישראל

בבתי החולים ישנן שיטות שונות להקל על ההורים את ההתמודדות עם תקופת האשפוז:

1. במחלקת הפגים שעות הביקור של קרובי המשפחה הן גמישות יותר, ולהורים יש גישה חופשית לתינוקם 24 שעות ביממה.
2. בתי חולים מסוימים מאפשרים לינה של ההורים בסמוך למחלקת הפגים, מעודדים את האם להיניק את התינוק ומדריכים את ההורים כיצד לטפל בו.
3. ישנם בתי חולים שמאפשרים בתנאים מסוימים לאם לשהות עם הפג בחדר אחד, זמן מה לפני השחרור ולאחר שמשקלו עלה ומצבו יציב. השהייה של האם והתינוק בחדר אחד, תחת מעקב צמוד של הצוות הרפואי, יכולה לתרום רבות לבטחונם העצמי של ההורים ולהכרה ביכולתם לטפל בתינוקם, לקראת היציאה הביתה.

סבלנות ואהבה

חשוב שתהיו סבלנים. זכרו שזוהי תקופת ביניים שעליכם לעבור, ובסופה ישוחרר תינוקכם הביתה, אתם תוכלו להעניק לו את מלוא תשומת הלב והאהבה ותיהנו מהקשר ההדדי ביניכם.